#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	עב. על מי נדרש שקר החן והבל היופי יראת ה' היא תתהלל? 	א. שקר החן זה יוסף והבל היופי זה בועז יראת ה' היא תתהלל זה פלטי בן ליש.<br>ב. שקר החן זה דורו של משה והבל היופי זה דורו של יהושע יראת ה' היא תתהלל זה דורו של חזקיה שעסקו בתורה עוד יותר מדורם של משה ויהושע.<br>ג. שקר החן זה דורו של משה ויהושע והבל היופי זה דורו של חזקיה יראת ה' היא תתהלל זה דורו של ר' יהודה ברבי אילעאי שהיו ששה תלמידים מתכסים בטלית אחת מתוך עוני ועוסקין בתורה.	סנהדרין כ.		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	עג. האם נהגו שנשים יוצאות אחר המיטה או לפניה ומדוע? 	"לת""ק תלוי במנהג המקום. לר' יהודה לעולם נשים לפני המיטה יוצאות. וביארו התוס' (ד""ה נשים) שכיון ששעת הצער הוא אין לחוש להרהור, והביאו שבירושלמי פירשו שמ""ד לפני המיטה יוצאות הוא משום שגרמו מיתה לעולם. והמקום שנהגו שנשים לאחר המיטה ואנשים לפני המיטה הוא משום שגנאי לבנות ישראל שיסתכלו בהן אנשים."	סנהדרין כ. ותוס' 		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	עד. מה קרה בשבע וחצי שנים בין מיתת שאול ליום שמלך דוד על כל ישראל? 	"רש""י פירש שחמש שנים ראשונות היו בלא מלך, אחר כך מלך איש בושת שנתים עד שמת ושוב היו חצי שנה בלא מלך.<br>והתוס' (ד""ה שתי) חלקו וכתבו שבחצי שנה הראשונה נתחזק אבנר ודיבר לכל ישראל להמליך איש בושת עד שהמליכו לסוף אותה חצי שנה, ומלך שנתים, ומשמת איש בושת היתה מלכות ישראל בטלה חמש שנים עד שמלך דוד."	סנהדרין כ. ותוס'		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	עה. למסקנא דרגש 1) מה קשה על עולא שאמר שהוא ערסא דגדא 2) מה הוא 3) במה הוא שונה ממיטה 4) בימי אבלו מדוע אינו כופהו 5) מה יעשה בו בימי אבלו? 	"1) שרשב""ג אמר שבימי אבלו מתיר לו קרביטיו ולערסא דגדא אין קרביטין ופירש רש""י שכשאר מטות עושים אותו <sup>לב</sup>.<br>2) ערסא דצלא שהיא מטה של עור.<br>3) במיטה בנקבים של ארוכות מכניס ומוציא ראש החבל ומסרג. בדרגש יש לולאות שתלויות בנקבי ארכובותיו ובהן מכניס ראשי רצועות התלויות בשפת העור.<br>4) שחסו עליו שלא יתקלקל העור בלחלוח הארץ שלא היו ראשי כרעיו גבוהים מסירוגו.<br>5) לת""ק זוקפו על דופן הכרעים וארכובותיו למעלה. לרשב""ג מתיר קרביטין והוא נופל והלכה כרשב""ג.<span style=""font-size: 12pt !important; color: #504f4b;"">
<br>לב.  והר""ן כתב דבכל מיני מיטה הבית ומ""ה מקשה מי אית ליה עושין ערסא דגדא כפי רצון הבעל קרביטין דוקא.</span>"	סנהדרין כ. - כ:		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"עו. למ""ד כל האמור בפרשת מלך מלך מותר בו מדוע נענש אחאב על נבות כיון שלא רצה למכור לו כרמו? (6) "	"תירצו התוס' (ד""ה מלך):<br>א. דבפרשת המלך כתיב יקח ונתן לעבדיו ולא לעצמו.<br>ב. דבחנם היה יכול ליקח אם היה רוצה, אבל כשהיה שואל אחאב שימכרו לו חשב נבות שהרשות בידו לומר לא אמכור<br>[ועי' בהגו""צ].<br>ג. לפי ששאל הכרם לעשות לו ע""ז.<br>ד. שאינו מותר רק בשדות הרחוקים מן העיר שאינם מעולים כל כך אבל כרם נבות היה אצל היכל אחאב בשומרון.<br>ה. דדוקא בשדה מקנה אבל בשדה אחוזה שירש מאבותיו לא.<br>ו. שפרשת המלך לא נאמרה רק על המלך שנמלך על כל ישראל ויהודה ומאת המקום, ואחאב לא מלך על יהודה וגם לא מלך מאת המקום."	סנהדרין תוס' כ:		
